יש ערמה של חברה על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש-
יש אומץ לפעמים להתערבב

שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן

מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל

גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות

כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזניי לוחש

וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל

ומתוכו אלי צוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "היי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר"

שואל: "גם את ישנת?" – עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך"

אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם