אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי
עמו אשוחח עת איש לא ישמע
ואז אומר לו, אומר
העצבות כמו כוס היא
ובה יין מר
מענבי הנשמה

התדע תוכי יוסי, אתה ילד לירי
צפוי לך מוות שקט
כה שקט
ואז אנוכי בתוגת המאירי
אלחש לקירות יוסי מת,
יוסי מת.

וישוב אפרך מהכלוב למולדת
מן הכלוב הלבן לעפר הצהוב
ערירי, בלי אישה תוכיה ויולדת
לתוכי שכמוך אסור לאהוב

אתה לא תאהב, יוסי, יוסי
אף פעם.

כמוך נולדו להנעים פטפוטים
עם כל משורר, שלבו אש וזעם
בין לבבות אדישים וחוטאים.

כמוך הם רק צעצוע בבית
למען יוכלו ילדים לשחק.
פטפט, תוכי יוסי,
נחמני כזית
ליבי היום ריק.