שושנת פלאים ברוכת אל
פורחת לאיש ואיש.
יש כל שנות חייו דורש לה
יש מוצא אותה חיש.

ובדרכי חיים נטע בם
עד אם יומנו רד,
כל פרח נפגוש נשאלה:
"האת שושנתי את"

ויש ערב, חורף נוגה בא,
ואבלו שדמות בר.
תתבונן, תבחין דרכך
שושנתך נקטפה כבר.

אשרי האיש שנמצאה לו
ובשעתו קטף זו
ואוי לו לאיש לא הכיר בה
בדרכי חייו הוא.

טוב לו, לו כבה נרו בו,
וכנפל ירד בור
הן דומה הוא לעיוור זה,
שחשך בעדו אור.

ויש ערב, חורף נוגה בא…