אני זוכר עוד את ריח
הבשמים בגינה
בערב יום שישי בית כנסת
וחולצה לבנה

אני זוכר סיפור קבוע
ליד השולחן
איך צחקנו צחוק פרוע
לא הרגשנו את הזמן

אתה אף פעם לא לבד
דבר איתו הוא שומע
גם בלי לומר אף מילה
גם כשהשמש תשקע
הוא מאיר בתוך ליבך

אתה אף פעם לא לבד
קשה לראות אני יודע
הוא עוד חלק ממך
הוא אוהב אותך
בסוף כולנו זה אחד
אתה אף פעם לא לבד

עברו כבר די הרבה ימים
שלא חלמתי אותך
ולפעמים אני פוחד
שהתרחקתי ממך

יש רגעים בהם שומע
את קולך בקולי
הגעגוע שוב בוקע
אל תשכח גם אותי