ירדה השבת אל בקעת גינוסר
וניחוח עתיק בשוליה
ויעמדו מסביב הררים שושבינים
לשאת אדרתה הזוהבת
תעלינה יונים מכנרת הים
קבל את רוחה הלוהבת

נשקה השבת לראשו של הברוש
לאזוב שבסלע נשקה
ויהי הדרדר לשרביט של מלכות
על רמות דממה מרוננת
ימשוך אז התור בקולו המתוק
חמדת כסופין מעודנת

הרטיטה שבת בחינה הגנוז
עיני חלונות מכל עבר
ותצאנה בנות אל הערב זמר
זמירות בערגה מצלצלת
והיתה העדנה בבקעת גינוסר
לנשמת עבריות נאצלת