השיר “שיר אהבה בדואי” נכתב על ידי יצחק ויינגרטן והולחן על ידי יצחק קלפטר.
הוא מבוצע על ידי דויד ברוזה ויעל לוי.
בדואט זה מושווה הגבר לחול המדבר, בשל הנטייה שלו לנדוד עם הרוח ולא להיות יציב.
וכשהחליט שהוא רוצה לחזור הביתה, גילתה האישה אף היא את רצונה לנדוד כמו החול.

השיר כתוב בסולם פריגי, שהוא למעשה כמו הסולם המינורי, רק שהצליל השני בסולם מונמך בחצי טון.
כלומר שאם לדוגמה נשתמש בסולם לה מינור, נחליף את הצליל סי, הצליל השני בסולם, בצליל סי במול.